סקירה ספרותית: פעילות גופנית
מבוא:
כחלק מפרויקט אקטיביזם חברתי, אני וקבוצתי בחרנו בנושא הקרוב לליבנו, אורח חיים בריא בקרב בני נוער.
הגיל הזה חשוב ביותר לעיצוב האישיות שלנו, מבחינה נפשית וגופנית. רובנו לא מייחסים לזה חשיבות מספיק גדולה והוא נדחק לפינה כי אנחנו "עצלנים"/דוחים את הטיפול בו/הוא מוציא אותנו מאזור הנוחות.
בסופו של דבר אנחנו, בני הנוער מתמודדים עם בעיות בריאותיות הנובעות ממחסור בשעות שינה, תזונה שאינה נכונה וחוסר בפעילות גופנית. בנוסף, רבים מאתנו סובלים מבעיות רגשיות כגון: תסכולים, לחצים ואכילה רגשית. אתגר נוסף שעומד בקרבנו הוא היחס למכשיר הפלאפון. שעות השימוש המוגזמות, הקרינה שנחשפים אליה דרכו והיעדר התנסות בתקשורת בין אישית בין החברים.
בסקירתי אתייחס לעיסוק בפעילות גופנית בקרב בני נוער.
מחקרים רבים מעידים על כך שאורח החיים של בני הנוער בישראל הינו יושבני וכולל זמן רב מול המסכים, תוך צריכת מזון מהיר ולא בריא, ובנוסף ממעטים בפעילות גופנית בשעות הפנאי.
אורח חיים זה פוגע בבריאות בני הנוער וגורם להשמנה, למחלות ולהתנהגויות בסיכון.
החינוך הגופני הינו מקצוע המחנך לפעילות גופנית כחלק מאורח חיים פעיל ובריא ולניצול נבון של שעות הפנאי. פעילות גופנית יום יומית לצד תזונה נבונה מהווים ערובה לבריאות הגוף והנפש. תלמיד פעיל גופנית יהיה בריא יותר בגופו ובנפשו ויסגל לעצמו אורח חיים בריא גם כמבוגר. השילוב של פעילות גופנית המותאמת לכל הרמות ושיפור הכושר הגופני והיכולות הגופניות, לצד הקניית ידע ומודעות הם השילוב המנצח. את/ה המורה/המאמן/נת תוכל להוביל ולהעשיר את הידע והכושר של התלמידים/ות בתוכנית ולגרום להם לחיים פעילים יותר. תוכנית הפכ"ל )פעילות כושר גופני לחיים( נועדה להרחיב את זמן הפעילות הגופנית בקרב התלמידים/ות לשפר את רמת הכושר הגופני ולשנות הרגלי פעילות גופנית. האחריות הכוללת להפעלת התכנית מוטלת על הפיקוח על החינוך הגופני במשרד החינוך באמצעות התאחדות הספורט לבתי הספר בשיתוף עם הרשויות המקומיות.
השאלה שאותה אחקור היא: מה מערכת החינוך דורשת בנושא פעילות גופנית בבתי הספר ומה קורה שם במציאות?
במסגרת הסקירה הספרותית בנושא חשיבות פעילות גופנית בקרב בני נוער, אבדוק מה יחס מערכת החינוך לשיעורי ספורט ולפעילות גופנית וכן אסקור על פי חוזר מנכ"ל מהן הדרישות בבתי הספר התיכוניים (מבחינת מספר שעות והמצאת משאבים) לאחר מכן, אבדוק מה קורה בפועל במערכת החינוך.
מהי פעילות גופנית:
עפ"י נייס וענבר (2003) פעילות גופנית היא פעילות פיזית המופקת על ידי שרירי השלד, שתוצאתה הוצאת אנרגיה. כל אדם מבצע פעילות גופנית כחלק מן החיים הטבעיים - עלייה במדרגות, הישרדות, הרמת משאות, טיול, הליכה ורכיבה על אופניים כדי להגיע ממקום למקום. ישנם אנשים העוסקים בפעילות גופנית במתכוון. פעילות גופנית מכוונת יכולה להיעשות למטרות שונות, כגון: לשם הנאה ולפנאי, לשיפור הכושר הגופני, לשיפור ולשימור הבריאות, היכולות האתלטיות, לשיפור המראה ועוד.
הפעילות הגופנית מעלה את קצב חילוף החומרים וייצור החום הנפלט מהגוף לסביבה, והיא נמדדת על פי מספר מאפיינים: רמת האינטנסיביות, קבוצות השרירים הפועלות, משך הפעילות ומטרתה. בעת ביצוע הפעילות, מתחוללים שינויים פיזיולוגיים כמעט בכל מערכות הגוף ומרבית האיברים מתגייסים לביצועה.
פעילות גופנית מפתחת:
סיבולת- יכולתו של הפרט לבצע מאמץ גופני, המפעיל קבוצות שרירים גדולות בקצב המהיר ביותר האפשרי בהתייחס למרחק הנתון או לפרק הזמן נתון. הסיבולת משקפת גם את היכולת להתנגד לעייפות ולהתאושש במהירות לאחר מאמץ.
מהירות- היכולת לבצע תנועה לאורך מרחק נתון בזמן הקצר ביותר. מבחינים בין מהירות מחזורית כמו בריצה, שמאופיינת בחזרה על תבנית תנועה מסוימת, ובין מהירות לא מחזורית כמו בהדיפת כדור ברזל, שמאופיינת בתנועה אחת בלבד
כוח- היכולת לגבור על התנגדויות וכוחות חיצוניים. מבחינים בשלושה סוגי כוח
כוח מרבי: הכמות המרבית של כוח חיצוני ששריר יכול להפיק.
סיבולת שרירים: היכולת של קבוצת שרירים לבצע פעולות חוזרות לאורך זמן כנגד התנגדות תת-מרבית.
כוח מתפרץ: היכולת להפעיל כמות מרבית של כוח בתנועה פתאומית אחת.
גמישות -טווח התנועה הקיים במפרק ויכולת האיבר לנוע בחופשיות לכל אורך טווח זה.
הרכב רקמות הגוף- הכמויות היחסיות של שומן וגוף רזה.
קואורדינציה – היכולת לתאם בין תנועות שונות במטרה ליצור איזון תנועתי בדרך להשגת מטרה מסוימת.
שיווי משקל – יכולת הגוף לאזן את עצמו בתנועה או במנוחה.
זריזות – היכולת לשנות את מצב הגוף במרחב במהירות ובדייקנות.
חשיבות פעילות גופנית בקרב בני נוער:
לטענת פיש (2014), לפעילות גופנית יתרונות רבים לחיזוק ולשיפור של הבריאות הפיזית והנפשית. פעילות גופנית נמצאה קשורה להפחתת סיכון למחלות לב, סרטן, בריחת סידן, סוכרת, השמנת-יתר ולחץ דם גבוה. לטענת אתר משרד הבריאות, אנשים בסיכון שעושים פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון שלהם לפתח סוכרת בהשוואה לאלו שאינם פעילים.
פיש(2014) מוסיף, שנמצא שפעילות גופנית היא בעלת יתרונות רבים במצבים של דיכאון, לחץ וחרדה . בדומה לכך זך (2010) אומר שהפעילות הגופנית משפיעה על "רוח" האדם - בעת פעילות גופנית קיימת הסחה מהבעיות היומיומיות המטרידות אותנו וקיים "פסק זמן", המוריד את הלחץ, בעת ולאחר הפעילות הגוף מיצר חומרים המשפיעים על מצב רוחו של האדם וכן ההנאה מעצם ההצלחה בביצוע מטלות גופניות, מעלה את מצב הרוח, קיימת הנחה שהפעילות הגופנית משפיעה על ההערכה העצמית של האדם. כמו כן, אתר משרד הבריאות מציין שפעילות גופנית משפרת את היכולת התפקודית: פעילות גופנית גורמת לנו להיות חזקים, ערניים ושמחים יותר.
לטענת כהן (2015), הפעילות הגופנית גורמת קודם כל להנאה, ילד פעיל הוא ילד מאושר. אצל ילדים ובני נוער החשיבות בפעילות גופנית היא הרבה יותר גבוהה כיוון שהיא משפיעה על ההתפתחות הפיזית, הרגשית, הקוגניטיבית והחברתית שלהם. ד"ר זיו (2015), מרחיב ואומר שפעילות גופנית תורמת לבניית עצמות חזקות, לשיווי משקל, ליציבה, לשיפור סיבולת לב ריאה, לשמירה על משקל תקין ומפתחת גמישות. עפ"י ד"ר נבות פעילות גופנית עוזרת בירידה במשקל ומאפשרת לשמור על משקל תקין לאורך זמן .
פיש (2014) טוען שפעילות גופנית מגבירה את הדימוי העצמי ואת תחושת המסוגלות העצמית.
במחקרים שנעשו מצאו כי רמת פעילות גופנית גבוהה תורמת לשיפור הישגים אקדמיים גבוהים יותר. כהן (2015) טוענת שהשיפור בא לידי ביטוי בזיכרון, בריכוז ובהתנהגות.
פיש (2014) אומר שלבני נוער העוסקים בפעילות גופנית יש קשרים משפחתיים חזקים וחיוביים.
ניצן חקרה שהפעילות הגופנית משחררת אנדורפינים וכימיקלים אחרים - התעמלות נמרצת ממריצה את המוח לשחרר הורמונים הנקראים "אנדורפינים" - משככי כאבים טבעיים המיוצרים במוח. המשפרים מצב רוח, מפחיתים תיאבון, מתח וחרדה , ויוצרים תחושת "high" בגוף. הפרשתם עולה בזמן הפעילות, והשפעתם עולה ככל שנכנסים לכושר.
מה קורה לגוף כאשר מפסיקים לעשות פעילות גופנית:
ד"ר זיו (2015) אומר שלמרבה הצער לא ניתן לצבור כושר גופני כפי שצוברים כסף בבנק. גם כשרמת הכושר הגופני גבוהה במיוחד לא ניתן לשמר את היכולת הגופנית ללא גירוי מערכות הגוף השונות על בסיס קבוע.
גם כשמדובר בספורטאים ברמה גבוהה מאוד תחול ירידה עקיבה ביכולת הגופנית ללא אימונים המתבצעים על בסיס קבוע. כאשר מפסיקים להתאמן על בסיס קבוע חלה נסיגה בשיפור שהושג, כך שתוך מספר ימים עד שבועות מאבד המתאמן את כושרו הגופני ואולי אף יורד נמוך יותר מנקודת ההתחלה! יחד עם הירידה בהישג קיימות גם ירידות באפקטים החיוביים שנוצרו.
הפסקת אימונים ארוכה שכזו תגרום גם לירידה בנפח הפעימה, תפוקת הלב והעלאת הדופק בזמן מאמץ תת-מרבי במהירות נתונה. אימוני כוח בעת שמבצעים אותם על בסיס קבוע, לאחר שבוע של הפסקת אימונים הירידה ביכולת הגופנית הנה מינורית ורק לאחר מספר שבועות צפויה להיות ירידה מהותית ביכולת שהושגה.
עפ"י משרד הבריאות, היעדר פעילות גופנית תורם לבעיות בריאותיות כמו עומס יתר על הפרקים, למצבי בריאות מסוכנים כמו השמנת-יתר וכן למחלות מסוכנות כגון: יתר לחץ דם, מחלת לב, שבץ מוחי, סכרת, סרטן השד וסרטן המעי הגס. היעדר פעילות גופנית גם עלול לגרום לצריכה גבוהה יותר של שירותי בריאות ולעלייה בהיעדרות מהעבודה על רקע מחלה . ישיבה ממושכת מסוכנת לבריאות: תוספת שעת צפייה בטלוויזיה מדי יום מעלה ביותר מ-10% את הסיכון למות ובקרוב ל-20% את הסיכון למות כתוצאה ממחלת לב .בשנת 2010 מתו בארה"ב כ-250,000 איש על רקע היעדר פעילות גופנית ויותר משלשה מיליון ברחבי העולם.
כמות הפעילות הגופנית הדרושה לבני נוער במסגרת בית הספר:
לטענת פיש (2014), המקום הפורמלי לעיסוק עקבי ומסודר בפעילות גופנית הינו בית הספר.
מחקרים מראים, כי השתתפות בפעילות גופנית במסגרת הבית ספרית מובילה לתוצאות חיוביות גם בהיבט החברתי. מחקר מקיף אשר נערך בקנדה בקרב תלמידי ביה"ס יסודי הראה, שככל שמקצים יותר שעות חינוך גופני בבית הספר, ניכר שיפור בציונים במקצועות הלימוד.
ד"ר זיו (2016) מעיד על ההשפעה של שיעורי החינוך הגופני על הצלחה במקצועות לימודיים מסוימים – נציין כאן את הספר המפורסם: "הניצוץ" של המחבר: פרופסור ג'ון רטיי. בספר זה מוצגים מחקרים לא מעטים בנושא השפעה של פעילות גופנית על הסובלים מלקות קשב, בעיות התנהגות שונות, עיתוי הפעילות הגופנית והשפעתה על תוצאות המבחנים של תלמידים במקצועות מסוימים ועוד. לדוגמה: נמצא שפעילות אירובית איכותית המאופיינת בדופק גבוה (לרבות אימוני אינטרוולים, פארטלק ועוד) היו אפקטיביים במיוחד כשנערכו בסמוך ללימודי שפה ומקצועות ריאליים.
עפ"י ד"ר שובל וד"ר ארליך (2006), החינוך הגופני הוא מקצוע ליבה במערכת החינוך מגן הילדים ועד כיתה י"ב של בית הספר העל-יסודי. בבית הספר מתקיימים שני שיעורי חינוך גופני בשבוע, באחריות מורים מקצועיים לחינוך גופני. פעילות התלמידים בשיעורי החינוך הגופני כוללת פעילות פרטנית כמו רכישת מיומנויות מוטוריות, כושר גופני ותנועה ופעילות קבוצתית כמו משחק והצבת אתגרים חברתיים. החינוך הגופני מתייחס מצד אחד להווה של התלמידים-
טיפוח הגדילה וההתפתחות האופטימאליים, ומצד שני, לעתיד של התלמידים- לבריאותם ולשלומותם הגופנית, החברתית והרגשית כאנשים בוגרים.
כמות שעות חינוך גופני בחטיבות הביניים ובחטיבה העליונה עפ"י חוזר מנכ"ל (החל משנת 2017):
יש ללמד חינוך גופני בהיקף של שעתיים שבועיות לכיתה. כל תלמיד ילמד שעתיים שבועיות. יחד עם זאת מומלץ להקדיש להוראת החינוך הגופני שעה שבועית אחת נוספת במערכת, ובמיוחד בכיתות י"א-י"ב שתלמידיהן עומדים לפני הגיוס לצה"ל.
שיעורי החינוך הגופני לתלמידי כיתות ז'-ח' ולתלמידי חטיבת הביניים והחטיבה העליונה יתקיימו פעמיים בשבוע, שעה שבועית אחת בכל פעם (ברווח של יומיים עד שלושה ימים בין שיעור לשיעור).
יש לארגן את קבוצות הלימוד תוך שמירה על קבוצות לא גדולות במסגרת תקן השעות הנתון של בית הספר. המצב הרצוי הוא 15 תלמידים לפחות בקבוצה ולכל היותר 26 תלמידים בקבוצה.
שיעורי החינוך הגופני במוסדות החינוך העל-יסודיים יינתנו בנפרד לבנות ולבנים.
הציון בחינוך גופני יינתן על פי ההנחיות בסעיף 9.3-22 בחוזר הוראות הקבע עז/9(א), "הערכת תלמידים ותלמידות בחינוך הגופני בכיתות ג'-י"ב".
כדי לעודד את התלמידים בכיתות י"א-י"ב לטפח את כושרם הגופני לקראת גיוסם לצה"ל אנו ממליצים למנהלי בתי-הספר ולמורים לחינוך הגופני לנקוט את הצעדים האלה:
א)בניית תכנית לימודים שבמרכזה הדגשת חשיבותו של הכושר הגופני
ב)שמירה על רצף שיעורי החינוך הגופני עד לסיומה של שנת הלימודים, גם במהלכה של תקופת הבחינות
ג)הקניית המודעות לחשיבותה של הפעילות הגופנית ומתן כלים לתלמידים להמשך השמירה על הכושר הגופני באופן עצמאי.
פעילות גופנית במסגרת בית הספר: מה קורה במציאות?
עפ"י ד"ר זיו (2016) שיעורי חינוך גופני נערכים בישראל פעמיים בשבוע למעט מקרים כשמדובר במסגרות ייחודיות כמו כיתות ספורט ועוד. אז, מתקיימים מספר יחידות אימון רבות יותר במהלך השבוע. לכך השלכות קרדינאליות ממש כגון: השפעה חיובית על יכולות גופניות ופסיכולוגיות שונות, הקשרים החברתיים ועוד.
נציין ונאמר, שבמדינות לא מעטות בעולם שיעורי החינוך הגופני נערכים מספר פעמים במהלך השבוע ובחלק מהן אף – מדי יום ביומו.
חשוב לדעת, ששיעורי חינוך גופני בבית הספר תלויים רבות במדיניות וביחס לחינוך הגופני בכלל באותו בית ספר, באישיות המורה לחינוך גופני ובמידת השקעתו ומעורבותו בתחום ועוד. לכן, עשויים להיות הבדלים גדולים מאוד בין בתי ספר מבחינת סוגי שיעורי החינוך הגופני המבוצעים וזאת בשל משתנים כמו: מקצועיות המורים לחינוך גופני, היחס לתלמידים, מספר הילדים בשיעור, האווירה בבית הספר בכלל, הדוגמה האישית של המורים, המעורבות הבית ספרית ו/או פרויקטים בתחום החינוך הגופני בבית הספר, טיפוח של נבחרות בית הספר, כיתות ספורט (אם בכלל יש באותו בית ספר) ועוד.
.1 מספר שיעורי החינוך הגופני במהלך השנה – על פניו אמורים להיות 2 שיעורי חינוך גופני במהלך השנה. אך, בפועל, בחלק מהמקרים, המציאות – שונה. בחלק מהמקרים מתבטלים שיעורי חינוך גופני ואם מדובר על נסיעה לטיול שנתי וכדומה בדרך כלל אין השלמה של אותו שיעור במערכת הלימודים בצורה זו או אחרת. אי לכך, ישנם מקרים לא מעטים, בהם התלמידים מתאמנים פעם בשבוע או לעיתים אף פחות מכך.
2. החופשות במהלך השנה וההשפעה על היכולת הגופנית – במהלך השנה, הן בבית הספר היסודי והן בבית הספר התיכון, ישנן חופשות לא מעטות וכמובן – החופש הגדול. סך הכל מדובר על למעלה מ- 3 חודשי חופש בשנת לימודים אחת ולכך השלכות רבות על הירידה ביכולת הגופנית, עלייה פוטנציאלית במשקל הגוף ועוד. לא ניתנות באופן מסודר הנחיות לשמירה על משקל, תוכנית אימונים בסיסית, כלים לשמירה על אורח חיים בריא בחופש הגדול ועוד. הדבר, נציין, חשוב במיוחד, מכיוון שבמהלך החופש חלה ירידה ממשית ביכולת הגופנית (גם כשמדובר בתלמידים הנמצאים בכיתות ספורט).
3. סוגי השיעורים לחינוך גופני – למרות תוכנית מסודרת הנהוגה במשרד החינוך, עדיין ישנם הבדלים בין השיעורים השונים בבתי הספר השונים ובד בבד – בהבדלים בין המורים לחינוך גופני. הדבר תלוי רבות ברקע, רצינות ומידת ההשקעה של המורה לחינוך גופני. יתרה מזאת, ישנם מורים שהנם בעלי רקע ספורטיבי מקצועי (כמו משחקי כדור, אתלטיקה וכדומה) ולכך , בדרך כלל, השפעה לא מעטה על איכות שיעורי החינוך הגופני (גבוהה יותר) מקצועיות ומקצוענות.
.4 שיעורי חינוך גופני הנערכים בשעות הבוקר המוקדמות – במקרים בהם השיעורים נערכים בשעת 0 או אפילו בשעה 8 בבוקר, לחלק מהתלמידים מדובר על משימה לא פשוטה כלל ועיקר. חלקם לא אוכלים ארוחת בוקר, החלק האחר בכלל מוגדרים כטיפוסי 'ערב' ולכך השלכות לא מעטות על איכות הפעילות הגופנית המבוצעת. לכן, חשובה המודעות של אכילת ארוחת בוקר קלה לפני שיעורי חינוך גופני מהסיבות הידועות וזאת על מנת למקסם את אפקטיביות האימון הגופני עצמו. הדבר, אגב, אקוטי במיוחד כשמדובר על אימונים עצימים מסוגים שונים כמו: אימוני אתלטיקה קלה, משחקי כדור, ריצות ארוכות ועוד. בנוסף, במידת הצורך, יש לבצע חימום מתאים (כללי/ספציפי) וזאת בקורלציה לסוג הפעילות הגופנית המבוצעת.
סיבות שבני נוער לא עושים פעילות גופנית:
אתר משרד הבריאות מסביר את הסיבה לכך שאנשים ממעיטים בפעילות גופנית והוא:
שינוי ההרגלים החברתיים והכלכליים שהחלו בראשית המאה שעברה שהביאו את האנשים להמנע מפעילות גופנית.
אנו פחות פעילים מבעבר: עובדים בישיבה, נוסעים בישיבה וכן נהנים ממגוון רחב של אמצעים החוסכים מאתנו את הצורך להפעיל את גופינו. היקף הפעילות הגופנית בקרב בני נוער יהודי בישראל נמוך יותר משל מקביליהם באירופה ובצפון אמריקה. כהן (2015) מציגה סקר בינלאומי המציב את ישראל במקום האחרון בהרגלי פעילות גופנית בבני הנוער; ומוסיפה שחשיבות הפעילות הגופנית בקרב בני נוער עולה בעידן המודרני וזאת משום אורח החיים המודרני, השפע הקיים שמוביל אותם לישיבה מול מחשב או הטלוויזיה, מול השולחן ופחות הנעה של הגוף.
פעם, הפעילות הגופנית עזרה לנו לחיות, להשיג אוכל, להתקיים. היום, הפעילות הגופנית היא בגדר אופציה בקרב ילדים ובני נוער.
ד"ר זיו (2015) טוען שהבילויים בקרב ילדים ובני נוער פחות אקטיביים. כיום ילדים ובני נוער נחשפים לשעות טלוויזיה רבות ולישיבה ממושכת מול המחשב, הפלייסטיישן ומול מכשירים אלקטרוניים רבים אחרים, אשר אינם מצריכים פעילות אקטיבית מיוחדת. ולכן יש חשיבות רבה לעיסוק בספורט בקרב ילדים ובני נוער.
לטענת אפשטיין (2003), אנשים נרתעים מהמושג פעילות גופנית כי פעילות מסמלת עבורנו משהו לא נעים, משהו קשה שגורם לנו להזיע ולהתנשף. בנוסף, ההתעסקות בפעילות הגופנית נתפסת כצרכן זמן, אם לוקחים בחשבון את מכלול ההתעסקות סביב האימון הגופני: מציאת זמן במהלך היום העמוס, החלפת בגדים,מקלחת, התארגנות ונסיעה הביתה. זו הסיבה כי לרבים הופכת התעסקות זו למשהו שלא כיף להתמיד בו.
פתרונות כדי לשפר את המצב:
כהן (2015) טוענת, שצריך להגביל את זמן טלוויזיה / מחשב / טלפון וזאת כדי להגביל את זמן הישיבה הממושכת. ההמלצה היא להגביל לשעתיים ביום. ביצוע פעילות גופנית יומיומית למשך 45 דקות. זו פעילות שיכולה לבוא לידי ביטוי בשיעורי חינוך גופני בבית הספר, חוגי אחר הצהריים, טיול משפחתי וכדומה.
לטענת אפשטיין (2003), מחקרים מצאו כי פעילות גופנית יומיומית מתונה, הליכה נמרצת לדוגמה, תורמת משמעותית לבריאותו של האדם. כל שעלינו לעשות הוא לשנות במעט את הרגלי הפעילות שלנו, ולהעדיף פעילויות גופניות קלות ומהנות על פני רביצה חסרת תוחלת בכורסה. על מנת ליהנות מיתרונותיה המגוונים של הפעילות הגופנית, כדאי להקדיש לכך לפחות 30 דקות ביום. רצוי לבחור לעסוק בפעילות גופנית שגורמת לך הנאה וכך יהיה אפשר להתמיד בה לאורך זמן. כדאי לנצל את הסביבה הטבעית ואת ההתנהלות היומית, על מנת להעניק לעצמך הזדמנויות לפעול באופן ספונטני: כמו לעלות במדרגות, להיות פעיל במהלך היום, להגביל את שעות המסך.
לטענת פיש (2014), ישנן הנחיות שנותנים ארגונים שונים של בריאות הציבור בפעילות גופנית יום יומית, כאשר ארגון הבריאות העולמי ממליץ על פעילות גופנית שנמשכת בסיכום כולל לפחות 20 דקות ביום.
משרד הבריאות מציעים למצוא פעילות שאתם אוהבים ושתוכלו להתמיד בה: למשל, הליכה, אופניים, שחיה, משחקי כדור וכו'. בנוסף הם טוענים להתחיל בקטן ולהתקדם בהדרגה: אפשר להתחיל עם עשר דקות של פעילות ביום ולהתקדם בהדרגה כל יום-יומיים עד שמגיעים לכמות המומלצת לאחר מספר שבועות. משרד הבריאות ממליץ לשלב את הפעילות במסגרת שאר הפעולות השבועיות השגרתיות: למשל, לעלות במדרגות במקום במעלית. לחנות את הרכב או לרדת מהאוטובוס במרחק של 10 דקות הליכה ממקום העבודה. כמו כן, כדאי לצרף חברים ובני משפחה: כך תחזקו את הגוף, את הזוגיות ואת הקשרים עם הילדים ועם חברים.
מהיכן תגיע המוטיבציה לבני נוער לעסוק בספורט:
לטענת שרון (2013), המוטיבציה לעסוק בספורט תגיע מרצון להשיג מספר דברים:
טיפוח הגוף - שמירה על האסתטיקה, הפחתת משקל, שריפת שומנים חיטוב ועיצוב.
שמירה על הבריאות - מניעת היווצרות מחלות או שיקום מחלות קיימות.
פיתוח הכושר – השגת תחושה טובה של הגוף בפעילות, והרצון לחוות אותה שוב.
חברתי - שיפור הסטטוס החברתי שלנו, התמקמות במעמד טוב יותר.
פורקן מתחים - אפשרות לשחרור מתחים שהצטברו.
תוקפנות - ביטוי התוקפנות, האגרסיות שלנו בדרך לגיטימית.
תחרותיות - להביס את האחרים ולהוכיח להם מה אנחנו שווים.
סיכונים - ניסיון לייצר תחושה של שליטה על הסיטואציות הכי קיצוניות שיש.
יחסו של משרד החינוך בנושא פעילות גופנית:
הספרות המחקרית מדגישה את חשיבות הפעילות הגופנית, במיוחד בקרב ילדים ובני נוער, כבסיס לבניית אורח חיים בריא המשלב פעילות גופנית גם בבגרות. לפעילות גופנית יתרונות רבים לחיזוק ולשיפור הבריאות הפיזית החברתית והנפשית דיכאון, לחץ, חרדה ועוד. נמצא כי פעילות גופנית תורמת להפחתת סיכון למחלות לב, סרטן, סכרת והשמנת יתר. כמוכן, פעילות גופנית תורמת לדימוי עצמי חיובי, לאיכות היחסים עם המשפחה והחברים,להישגים לימודיים ולתפקודים קוגניטיביים טובים יותר.
נתונים סטטיסטיים:
ישראל נמצאת בין המדינות המובילות בשיעורי ההשמנה בקרב ילדים ומבוגרים. בהשוואה בינלאומית בקרב 47 מדינות בעולם- תלמידי ישראל מדורגים מקום הראשון, עם כ-16 אחוז מהתלמידים המדווחים על היעדר פעילות גופנית שנמשכה לפחות 60 דקות ביום. ממצאים אלו מוכיחים כי יש צורך מיידי לשינוי התנהגותי בנוגע להרגלי הפעילות הגופנית בקרב ילדים ובני נוער בישראל.
יעד משותף למשרד החינוך ולמשרד הבריאות: עד שנת 2020 יפעלו כל מוסדות החינוך כמקדמי בריאות. משרד החינוךבית ספר מקדם בריאות הינו מהות חינוכית ומודל חברתי ערכי, המדגיש את המבנה הארגוני שלו תוך פיתוח הפרט, שמירה על איכות חייו ועל בריאותו.
הדרך ליעד 2020 - שנת תש"פ:
יצירת קשר עם צוות קידום בריאות מחוזי.
עידוד יצירת סביבה חינוכית בריאה, פעילה, נקייה ובטוחה.
דגש על תזונה בריאה ומקיימת, פעילות גופנית, היגיינה ורווחה נפשית.
למידה ופיתוח מקצועי בתחום קידום בריאות.
תהודה של ערכי קידום בריאות לקהילה.
שגרות חינוכיות מקדמות בריאות ושילוב התחום במגוון תחומי הדעת.
פיתוח תכנית רצף רב שנתית, הטמעתה והערכתה.
במסגרת אורח חיים בריא בבתי הספר הוחלטה על תוכנית "הולכים על זה".
הינה תכנית שמטרתה לקדם אורח חיים בריא ופעיל בבית הספר, על ידי הוספת 90 דקות בשבוע של פעילות גופנית בבית הספר לכל התלמידים.
בתכנית מוצגות קטגוריות לשילוב הפעילות הגופנית בשגרה הבית ספרית, תחת כל נושא מצורפים רעיונות וקישורים.
קטגוריות לשילוב פעילות גופנית במהלך יום הלימודים:
1. פעילות גופנית בין הצלצולים: ההפסקות בבית הספר יהוו הזדמנות לפעילויות גופניות שונות ומגוונות.
2. פעילות גופנית במהלך השיעור: פעילות גופנית משמשת ככלי עזר ללימוד נושא באופן חוויתי, להנאה ולריכוז בזמן השיעור.
3. סביבה בית ספרית המעודדת פעילות גופנית: סביבה מזמינה המאפשרת פעילות גופנית עם ציוד מתאים, מסרים ושילוט תעודד את התלמידים להיות פעילים יותר.
4. פעילות גופנית בטקסים, אירועים וטיולים: יצירת הזדמנויות נוספות לא שגרתיות לפעילות גופנית.
5. טורנירים בית ספריים ונבחרות ספורט: העצמת תלמידים בענפי הספורט השונים.
6. יוזמות חברתיות-ערכיות בספורט: פרויקטים חינוכיים בתחום הספורט יאפשרו לתלמידים לקדם בעצמם את הפעילות הגופנית בבית הספר.
7. תכניות העשרה והרחבת התלב״ס: הוספת חוגי ספורט שונים כהעשרה תאפשר הזדמנות לגיוון בפעילויות הספורט השונות.
8. יום ההליכה הבינלאומי: ביום שישי ה- 26 באוקטובר 2018 יצוין בישראל יום ההליכה הבינלאומי, והשנה
כולנו הולכים על זה! הפעילות תכלול שורה של אירועים, יוזמות, פעילויות וצעדות ברחבי הארץ
:מאמרים
http://www.healthycities.co.il/upload/infocenter/info_images/03022017222308@RikiteslerPA.pdf#page=
https://www.biu.ac.il/SOC/hbsc/pdf/report2016.pdf
https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/2020-sport-final-public.pdf
https://www.doctors.co.il/medical-articles/202389/
https://www.wingate.org.il/Index.asp?ArticleID=860&CategoryID=131https://marathonisrael.co.il/%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%92