​

התמכרות לטכנולוגיה ולמסכים והשלכותיה על בני הנוער

מאת ספיר עמרם

 

 

סקירתי עוסקת אודות הנושא הפופולרי בחיי היום יום של המתבגרים, המדבר על ההתמכרות לטכנולוגיה ולמסכים, וההשלכות השליליים הבאים עם תופעה זו

כחלק מתהליך החיפוש על הנושא, חקרתי ממצאים רבים בכלי התקשורת השונים, ושוחחתי עם בני נוער

ומומחים המבטאים את ההשקפה האישית שלהם לגבי הנושא

 

בעידן הדיגיטלי של היום, התמכרות למסכים ולטכנולוגיה, משפיעה על תפקוד המוח ומנגנונים מוחיים, בדיוק כמו כל התמכרות אחרת, היא משתלטת על החיים של המכור ומובילה אותו לחוסר שליטה מוחלטת על ההתנהגות שלו ואף יכולה להוביל אותו לידי מצבים קיצוניים של קריסת מערכות הגוף.  מכאן ראיתי בחשיבות הנושא שמצריך התייחסות והכרה תפוצה יותר, הן מהציבור והן מהתקשורת, בכדי להיוודע בהשלכות ההרסניות העלולות להיווצר בחייהם של אותם מכורים ומכורות, הכוללים בתוכם את המוקד המרכזי, שהם בני הנוער

 

:שאלת החקר שתלווה אותי לאורך הסקירה כולה היא

האם ישנן דרכי פתרונות והתמודדויות לתופעה מדאיגה זו- הגוברת משנה לשנה עם התפתחות הטכנולוגיה בקרב בני הנוער?, ומהן ההשלכות הנובעות מן ההתמכרות למסכים ולטכנולוגיה

בסקירתי אתייחס יותר לעומק אודות הנושא, אפרט על התופעה, השפעותיה והשלכותיה, ואף אנסה להציע דרכי פתרונות שונים להתמודדות עימה

 

 

 

מבוא- מהי התמכרות לטכנולוגיה ולמסכים

רובנו רגילים לשייך את המושג "התמכרות" לבעיות קשות ונפוצות בחברה שלנו, דוגמת סמים קשים, אלכוהול, הימורים וכד'. במרוצת העשור האחרון, במקביל לכניסה המאסיבית של הטכנולוגיה לחיינו באמצעות שלל מכשירים אלקטרוניים משוכללים, נוצר סוג חדש של התמכרויות – התמכרויות למסכים ולטכנולוגיה

התמכרות למסכים הלכה והתפתחה מהמצאת המחשב הביתי ועד להמצאת הנייד החכם, וגדלה לממדים מפלצתיים, עד כדי התמכרות, בעיקר בעקבות הנגישות והזמינות של המסכים בעידן המודרני, שיכולים להיות מחוברים לכף היד 24/7

 

רבים מבני הנוער בעולם נחשבים למכורים לטכנולוגיה, גם אם אינם מודעים לכך, כולל התמכרות למסכים, התמכרות לטלפון והתמכרות למשחקי מחשב. יתרה מכך, מחקר חדש שנערך בקרב מתבגרים בישראל ובעשר מדינות באירופה, ממקם את הישראלים בראש רשימת הסובלים מהתמכרות לאינטרנט ולטכנולוגיה

למעשה, התמכרות למסכים מתארת מצב נפשי בו בני הנוער נפגעים מההשפעות השליליות של הטכנולוגיה בעקבות התמכרות לאינטרנט, התמכרות לסמארטפון והתמכרות למשחקי מחשב. מכיוון שהטכנולוגיה אינה הגורם המרכזי למצבו של האדם, אלא השימוש המופלג במסכים השונים. חשוב לזכור כי מטרתה הראשונית הינה להניב תועלת, כך ששימוש מושכל וסביר בטכנולוגיה לא צפוי להזיק לאנשים

 

דוגמא למקרה קיצוני של התמכרות מסוג זה- בא לידי ביטוי אצל מתבגר בן 16 מטורקיה אשר בילה את רוב שנת הלימודים מחוץ למתחם בית הספר. שנתיים קודם לכן, עוד נחשב התלמיד לתלמיד מחונן בכיתתו, אולם בהדרגה החל להתמכר לגלישה בלתי פוסקת באינטרנט, עד שבילה עשרים שעות ביום מול מסך המחשב. כדי להתמודד עם ההתמכרות הוציאו הוריו את המחשב מהבית, אולם המתבגר לא נשאר נואש והחל לגלוש בבתי קפה בשעות היום, במקום ללכת לבית הספר התיכון. כתוצאה מכך התפתחו עימותים בלתי פוסקים בין אביו לבינו אשר הובילו את המשפחה למרפאה פסיכיאטרית בבית חולים באיסטנבול. הטיפול הרפואי במתבגר כלל שיחות רבות עם הוריו, וראיונות עם איש מקצוע אחת ליומיים במשך שבועיים, ובהמשך אחת לשבוע למשך שלושה חודשים. היועצים שהיו מעורבים בטיפול ניסו לטפח אצל המתבגר עניין בתחומים אחרים, מעבר לאינטרנט, שאותם הכיר בעבר וזנח בהדרגה, וזאת לצד ירידה הדרגתית בחשיפה לרשת. הטיפול לווה באימון גופני, ובשלושה סוגי תרופות פסיכיאטריות. כעבור חודש וחצי החל שיפור התנהגותי, וכעבור שלושה חודשים כבר הצליח להשתמש באינטרנט בלי להציג סימני התמכרות

​

Z-חשיבותה של התופעה בדור ה

בדור הדיגיטלי של היום, שלא חווה את החיים שלפני עידן האינטרנט, והדור הראשון שבו הטכנולוגיה נגישה בגיל צעיר כל כך, מסכים אלקטרוניים שונים כגון סמארטפונים, טלוויזיות, מחשבים ועוד לוקחים חלק ניכר מתשומת הלב של בני הנוער במהלך היום. נראה כי סדר היום של יותר ויותר אנשים, במיוחד אצל בני נוער, מורכב ברובו מפעילות כלשהי מול מסך המחשב או הפלאפון, ופחות מאינטראקציה בין אישית, פעילויות ספורט וכד'. אותו עיסוק נרחב במסכים השונים וכל מה שיש להם להציע לנו גורם להתכנס יותר ויותר אל תוך המסך, ולהתרחק מאינטראקציה אנושית ומסדר יום מגוון ועשיר

 

מכיוון שסוג התמכרות זה עדיין חדש יחסית בעולם בו אנו חיים (המסכים השונים מציפים את חיינו רק בעשור האחרון, כך שיחסית לכל התמכרות אחרת מדובר עדיין במצב חדש ביותר), לאנשים רבים לא ברורה עדיין מה עוצמת ההשפעה של התמכרות זו על החיים, בטח שלא לטווח הארוך

בשונה מהתמכרויות אחרות, התופעה של התמכרות למסכים, לא קיבלה עדיין את ההכרה לה "זוכות" התמכרויות האחרות, שהן כביכול וותיקות יותר, כך שמרבית האנשים פחות חשופים  לבעייתיות העצומה הכרוכה בסוג ההתמכרות החדש, ומכאן באה החשיבות בחשיפת התופעה אל התקשורת.                                                                                                                                              התמכרות זו נפוצה יותר אצל מתבגרים, אבל חשוב לדעת שאם לא מטפלים בבעיה, היא תמשיך גם מעבר לגילאים אלו

 

 

 

סוגים של התמכרות למסכים

ישנם סוגים שונים של התמכרות למסכים, כאשר התמכרויות הקשורות לתלות בשימוש באמצעים טכנולוגיים לצורך ביצוע פעולות שונות משפיעות על חלקים שונים במוחו של האדם, בעוד שאחרות מתמודדות עם תסמינים גופניים או נפשיים. באופן כללי, סוגי ההתמכרויות כוללים: התמכרות למשחקי מחשב, התמכרות לרשתות חברתיות, התמכרות לקניות באינטרנט, התכרות לטלוויזיה/פלאפון, התמכרות לצריכת תוכן דיגיטלי, התמכרות להימורים באינטרנט ועוד

 

יש לציין, כי הפעולות הללו עלולות לגרום נזק לחייהם של אנשים גם כשהן אינן ברמת חומרה של התמכרות מאובחנת. לדוגמא, בני נוער אשר מכורים לרשתות החברתיות ועושים מאמץ רק כדי להגיב באופן מיידי למסרים שמקבלים ברשתות החברותיות השונות צפויים לסבול מירידה משמעותית בתפוקה במקום עבודתם. כמו כן, מכורים למסכים אשר מתקשים לעזוב את הסמארטפון בזמן נהיגה עשויים להתמודד עם השלכות מרחיקות לכת

 

בנוסף, התמכרות למסכים וטכנולוגיה יכולה להוות ביטוי להתמכרויות מוכרות אחרות שהאדם סובל או סבל מהן בעבר. לדוגמא, אנשים שסבלו במהלך חייהם מהתמכרות לקניות או להימורים יכולים להפוך למכורים למסכים משום שעם עידן האינטרנט והגלובליזציה, ניתן לקנות ולהמר ללא הרף ברחבי האינטרנט

 

סימפטומים ומאפיינים של מכורים למסכים

:התמכרות היא מצב קשה יותר, היכול להתבטא אצל המתבגרים בחלק מן הסימנים הבאים

               

- חוסר שקט

שהמתבגר צריך לעסוק בכל פעולה אחרת שאינה משחק המחשב או הנייד הוא יתחיל להיות טרוד ולהראות סימנים של אי שקט, עצבנות ורצון להתבודד עם עצמו

 

 -החלפת יום ולילה

מכורים למסך ובעיקר למשחקי מחשב, יבלו בשעות הלילה ועד השעות המוקדמות מול המחשב ולכן יתעוררו בשעות הצהריים המאוחרות וגם כשיקומו ימצאו את עצמם במהרה מול המחשב

 

-שיבושים בהרגלי אכילה

מכורים למסך יעדיפו לצרוך אוכל מהיר, חטיפים ושתייה קלה ויובילו להרגלי אכילה לא מאוזנים ולא בריאים

       

-עיכוב התפתחותי

ההתמכרות משתלטת על המכור, מנתקת אותו מהעולם החיצון ומכניסה אותו לעולם של מציאות מדומה מול המסך, ומשאירה אותו מבחינה התפתחותית, חברתית, לימודית ובכל תחום אחר באותה הנקודה

 

 

 קונפליקטים בבית-                                                                                                       צריך להפעיל סנקציות ותנאים על מנת שהוא/היא יעזבו את המחשב, גם אם זה רק לכמה דקות בשלב מסוים כל דבר הופך להיות משא ומתן והתניה הקשורה לזמן מסך

 

 העדפת המסך על פני מפגשים חברתיים-                                                                             מכור למסך ממיר את המפגש החברתי במציאות למפגש חברתי במסך אם זה ברשתות חברתיות או במשחקים כדוגמת פורטנייט, אשר יוצרים תחליף חברתי למפגש בעולם האמיתי. התמכרות מהסוג הזה פוקדת פעמים רבות למי שמלכתחילה התקשה עם קשרים חברתיים והעדיף להתבודד

 

קשיים חברתיים- נראה כי המכורים למסכים מאופיינים בקשיים חברתיים, בין היתר על רקע אובדן העניין בכל המעגלים האחרים בחייהם (לימודים, עבודה, משפחה, זוגיות). ככל שההתנהגות מחמירה, כך גם גוברת ההימנעות מאותם מעגלים

 

 שינויים בתפקודים פסיכולוגיים-חברתיים-                                                             ביטויים של קוצר רוח וסבלנות, אי-שקט ומוטיבציה ירודה לעסוק ולהביע עניין בעיסוקים אחרים מבחינה תקשורתית נראה חוסר חשק לפתח שיח, מענה לקוני על שאלות ואף התנהלות מתחמקת של הסתרת מידע

 

 תחושת פספוס וחרדת החמצה- FOMO

כשאינו צופה בטלוויזיה, גם אם הוא מעורב בהתנהגויות מהנות או חשובות. על מנת לפצות על ההפסד, הוא יזדקק להשלמת זמן צפייה שהפסיד ע"י התעדכנות באמצעי הטכנולוגיה השונים

 

דחיינות והזנחה-                                                                                             כתוצאה מההתמכרות והשהייה סביב המסכים לאורך זמן רב, המתבגר אינו עושה את מטלותיו בזמן, מזניח תחביבים, תחומי אחריות ואנשים קרובים, לעיתים אף יזניח את עצמו מבחינת היגיינה, אכילה ושתייה סדירה

 

​

אבחנה

:מתבגר המכור למסכים, לאינטרנט ולטכנולוגיה יענה על הקריטריונים הבאים

 

 מוטרד מנושא האינטרנט חושב ללא הרף על שימושי העבר/שימוש עתידי באינטרנט*

 על מנת להתרצות הוא נזקק לשימוש באינטרנט על פני פרקי זמן ארוכים יותר ויותר*

מתייחס לתסמינים התמכרותיים של סבילות*

 ניסה, ללא הצלחה, לשלוט, להפחית או להפסיק את השימוש באינטרנט*

מפגין חוסר שקט, עגמומיות, דיכאון או רוגז בתקופת ניסיונותיו לשלוט בשימוש*

 הוא ממשיך להיות מחובר לאינטרנט זמן ממושך יותר ממה שהתכוון*

 סיכן קשר משמעותי, מקום עבודה, לימודים או הזדמנות תעסוקתית, עבור המשך השימוש באינטרנט*

הוא משקר לבני משפחה, למטפל או לאדם אחר, על מנת להסתיר את היקף צריכתו במסכים*

 משתמש באינטרנט ובאמצעי טכנולוגיה שונים במטרה לברוח מבעיות שדורשות פתרון,  או במטרה להקל על רגשות קשים, כמו חרדה, בושה ואשמה

 

גורמים להתמכרות

לפי חלק ניכר מהמומחים הבסיס להתמכרות למסכים הוא ריקנות גדולה שהמכור מרגיש בחיים היומיומיים. ההיצמדות למסכים מהווה לפיכך כמעיין ניסיון לא יעיל להימנע מהתחושה הקשה הזו. זאת כיוון שהשימוש המופרז מוביל לטשטוש של תחושת הריקנות. עם זאת, הטשטוש זמני בלבד ואינו אפקטיבי במיוחד, שכן הוא רק מחמיר את הבעיה ולא מטפל בה. כמו כן מטבע הדברים, הניתוק החברתי והישיבה הממושכת מול המסכים רק גורמים בסופו של דבר להעצמת תחושת הריקנות

 

בעוד שלא קיים גורם יחיד העומד מאחורי הפרעת התמכרות לאינטרנט, ישנן ראיות לכך שמבנה המוח של הלוקים בה דומה לזה האופייני למכורים לסמים ולאלכוהול. מחקרים אחדים מצאו קשר בין ההפרעה לבין שינוי במספר תאי המוח האפורים והלבנים באזור האונה הקדמית, האחראית על זכירת פרטים, מתן תשומת לב, תכנון ותעדוף משימות. אחת ההשלכות האפשריות של ההפרעה, למשל, היא תעדוף האינטרנט על פני מטלות היומיות  בדומה להתנהגויות מתמכרות אחרות, נראה כי גם זו משפיעה על מרכז העונג של המוח. ההתנהגות הממכרת גורמת לשחרור דופמין, המייצר תחושת עונג, אך בחלוף הזמן נדרשת עוד ועוד פעילות מאותו סוג על מנת לשחזר את אותו אפקט מענג, מה שיוצר תלות

 

גורם נוסף להפרעה זו מבוסס על תיאוריית לוח זמנים יחס-חיזוק, לפיה ההתמכרות נובעת מתגמול רב-שכבתי למשל, גלישה בפייסבוק עשויה לספק שכבות רבות ובלתי צפויות של תגמול, כאשר בכל פעם שהמשתמש נחשף לעדכונים אונליין הוא נתקל תמיד בחדשות טובות מה שגורם למשתמש לבדוק עדכונים שוב ושוב

בנוסף לכך, נטיות ביולוגיות עלולות גם הן לתרום להפרעת התמכרות לאינטרנט, כאשר ייתכן ואנשים הלוקים במחסור בדופמין ובסרוטונין ייטו להשתמש באינטרנט יותר על מנת לחוש את העונג שאחרים ישיגו בשימוש מופחת, מה שמגביר את הסיכויים להתמכרות

 

השפעת זמן המסך על הבריאות ועל תפקודים פסיכולוגיים

השפעות על המערכת ההורמונלית- הורמון המלטונין

הורמון המלטונין מסייע לוויסות השינה, ויש לו תפקיד חשוב בהגברת המערכת החיסונית. חוסר שינה יכול לשנות באופן משמעותי את רמות המלטונין, בכך הוא עלול לפגוע במערכת החיסונית ולהיחשב כגורם עקיף ליצירת סיכון לסרטן. מחקרים בקרב ילדים מצאו, כי חשיפה ממושכת למסך, גם כאשר מדובר בצפייה פסיבית, גורמת להפרעות שינה, לפגיעה ברמת המלטונין, ועלולה להיגרם פגיעה למערכת החיסונית

 

הורמון הקורטיזול והשפעות זמן מסך על תפקוד דחק-לחץ 

הקורטיזול הוא הורמון חיוני לגוף עבור תפקוד במצבי דחק הקורטיזול מעודד עלייה ברמת הסוכר בדם ומפחית תגובתיות במערכת החיסון. אצל ילדים שהשתמשו בטכנולוגיית מידע ותקשורת במשך שלוש שעות ביום בממוצע, נמצאה רמת קורטיזול נמוכה מהדרוש. רמה כזו עלולה לגרום לפגיעה הדרגתית ביכולת הגוף להתמודד עם מצבי דחק. בקרב ילדים שלא השתמשו בטכנולוגיות מידע ותקשורת בכלל או פחות משעה ביום נמצאה רמה גבוהה יותר של קורטיזול

 

הורמון האינסולין                                                                                            אינסולין הוא הורמון הממלא תפקיד חיוני בבקרה על אחסון האנרגיה בגוף. תפקוד לקוי בהפרשת האינסולין יכול לגרום לפגיעה ביכולת הגוף לנצל את הסוכר ליצירת אנרגיה החיונית לקיומו. במחקר שנערך ב-2010 על 496 משתתפים בני שש-עשרה נמצאו רמות אינסולין גבוהות אצל בנים, אשר זמן המסך היומי שלהם הינו מעל שעתיים, לעומת בנים שזמן המסך שלהם היה קצר יותר. אצל בנים אלה, קיים חשש רב יותר להיווצרות סכרת, טרשת עורקים, הפרעה בחילוף חומרים והשמנה, תופעות התורמות להיווצרות מחלות לב

 

השפעות על מערכת הגוף, כלי הדם והלב

מחקרים מצאו, שאצל ילדים ומתבגרים זמן מסך קשור להשמנה בגלל  הרגלי אכילה לא בריאים כמו אכילה בזמן צפייה בטלוויזיה בחדר הילדים או צפייה בזמן הארוחות המשפחתיות. בדומה לטלוויזיה, גם משחקי וידאו עלולים לתרום להשמנה על-ידי כך שהם מעלים צריכת מזון מייד אחרי המשחק, וזאת ללא קשר לתחושת הרעב אצל מתבגרים

במחקרים שונים נמצא, שישיבה בזמן משחקי מחשב היתה מקושרת לעלייה בלחץ הדם, לרמות כולסטרול בלתי תקינות ולהיצרות של עורקים העולים לעיניים, תופעה המהווה סמן ידוע לסיכון עתידי אפשרי למחלות לב. במחקר זה נמצא, שאצל ילדים המשתתפים בפעילות פיזית ממושכת אותם עורקים רחבים יותר

גם במחקרים אחרים נמצא, שאצל ילדים לפני גיל ההתבגרות זמן מסך נמצא במתאם עם ערכים גבוהים של לחץ דם (סיסטולי ודיאסטולי). לעומת זאת, פעולות כמו ציור לא נמצאו כגורמות לשינוי ערכי לחץ הדם

סיכון להפרעות קרדיווסקולריות, כמו לחץ דם גבוה ואירוע מוחי, נוצר כתוצאה מקיומה של עוררות גופנית (סימפתטית) ממושכת. עוררות סימפטית כרונית מהווה גורם המגביר סיכון למחלות לב וכלי דם ונמצאה קשורה לתמותה מוגברת. מחקר של 478 ילדים בגילאי 10-14 שנערך ב-2010 בפינלנד בדק את השפעת החשיפה למידע ולתקשורת טכנולוגית (ICT) על האיזון בין המערכת הסימפתטית והמערכת הפרה סימפתטית בזמן השינה. המחקר מצא שצריכה רבה יותר של מידע ותקשורת טכנולוגית דרך מדיה (טלפונים ניידים, משחקי מחשק, גלישת אינטרנט, דוא"ל, קבוצות דיון, צ'טים) מעלה את פעילות העוררות גופנית בזמן שינה ועלולה לפגוע באיכות השינה

 

השפעות נוירולוגיות

מדיית המסכים הולכת ומתבססת על התחדשות מהירה של החומר המוצג במסך. תופעה זו בולטת כיום בתכנים של משחקי מחשב ואף בתכנים של תכניות טלוויזיה המיועדות לילדים והינה גורם בעל השפעה גדולה על צריכת מדיה. "התחדשות מסך" משפיעה על המוליך העצבי דופמין החשוב עבור עוררות, עבור פעולת הקשב ועבור תגובה לגירויים חדשים. דופמין נחשב גם מרכיב מפתח בהיווצרות ובתחזוקה של התמכרות

במחקר נמצא שחרור מוגבר ומהיר של דופמין אצל צעירים (מעל גיל 18) בזמן משחק וידאו. לאור טענה זו, מתגבר החשש ששימוש אינטנסיבי במשחקי מחשב עלול לגרום לשינויים ארוכי טווח במוח עד למצב של התמכרות לייצור הדופמין, וזאת באופן שידמה למצב של תלות בחומרים ממכרים

למרות שמשחקי המחשב ה'אינטראקטיביים' נחשבים כיוצרי גירויים יותר מאשר טלוויזיה או  DVD , נמצא במחקר, שמשחקי מחשב יוצרים פעילות נוירולוגית מוגבלת. הפדרציה העולמית לנוירולוגיה דיווחה בשנת 2011 על מחקר יפני שמיפה את אזורי המוח של ילדים בזמן משחקי מחשב, ואת אזורי המוח של ילדים אשר ביצעו תרגילים מתמטיים פשוטים החוזרים על עצמם. נמצא שמשחקי המחשב יצרו פעילות מוחית רק באזורים הקשורים לראייה ולתנועה. לעומת זאת ביצוע פעולה מתמטית פשוטה יצרה פעילות בשתי האונות המוחיות הקדמיות, הקשורות ללמידה, לזיכרון ולרגשות החשובים להתנהגות חברתית. לאור כך, המסר מהמחקר הוא, שמשחקי מחשב עשויים לעכב את התפתחות האונות הקדמיות ואף את התפתחות היכולת לשליטה בהתנהגות חברתית. דו"ח הפדרציה העולמית לנוירולוגיה ממליץ לאור כך, על הפחתה במשחקי מחשב, על עידוד ילדים לשחק מחוץ לביתם עם ילדים אחרים ולהיות באינטראקציה גדולה ככל האפשר עם אחרים. מסקנה נוספת שניתן להסיק היא, כי יש יתרון למשחקי מחשב, הדורשים שילוב של שני שחקנים המשחקים יחד באותו מקום, ולפעילות במשחקי מחשב, הדורשים חשיבה והעמקה

 

השפעות על הראייה

ישיבה של שעות מול המסך גורמת להתעייפות העיניים ולפגיעה בחדות הראייה, במיקוד, ביכולת הריכוז, ועלולה לגרום לכאבי ראש ולכאבי צוואר וכתפיים. תסמינים המופיעים בעקבות עבודה ממושכת מול מסך הינם יובש וקוצר ראייה. כמו כן נמצא ששימוש במסכי LED שקיימים במכשירים שיוצרו לאחר שנת 2007 יוצר חשיפה לאור כחול ומעלה את הסיכון למוות של תאים ברשתית

שינוי סביבת העבודה, משקפיים, תאורה מתאימה וטיפול בגורמים סביבתיים יחד עם הפסקות יזומות בעבודה רצופה מול מחשב יאפשרו שמירה על הבריאות ושיפור היכולת לצפות בנוחיות במסכים

 

השפעות על יציבות הגוף

ישיבה ארוכת שעות, במיוחד מול מכשירי הTouch , עשויה להשפיע לרעה על היציבה,  לגרום לכאבי צוואר וחגורת הכתפיים, להקרנות כאב לידיים ולהתפתחות עקמת בגיל מוקדם. שימוש רב במכשירי הTouch , או במקלדות ובעכברים, שאינם מותאמים כראוי למשתמש, יכול לגרום לעומס ולהוביל לדלקות ולכאבים לאורך הזרועות והידיים ובשורש כפות הידיים

 

(Wi-Fi) ורשתות אלחוטיות (RF) השפעות של קרינת רדיו

רשתות אלחוטיות (Wi-Fi) ורשתות סלולאר משדרות גלי רדיו (RF) שהם גלים אלקטרומגנטיים היוצרים קרינה בלתי מייננת, קרינה שלא גורמות לפירוק של מבנה התא בגוף האדם בחשיפה מידית, אך בחשיפה ברמות גבוהות או בחשיפה לאורך זמן עלולה לפגוע בבריאות.  ילדים רגישים יותר לקרינה זו משום שמערכת העצבים המתפתחת שלהם פגיעה יותר, רקמת הגוף שלהם בעלת מוליכות גבוהה יותר, וראשם קטן יותר. כמו כן צפויה להם חשיפה ממושכת יותר במשך החיים

מחקרים מצביעים על נזקים בריאותיים כתוצאה מחשיפה ממושכת או חשיפה לרמה גבוהה של קרינה לאורך זמן. הקרינה עלולה לפגוע במבנה הדנ"א, נזקים להולכה העצבית, פגיעות הורמונליות, פגיעה בתהליכי תיקון בגוף ואף עלולה לגרום לסרטן

 

השפעות חברתיות

בקרב בני הנוער, נמצא כי חרדת החמצה, לצד התמכרות למסכים, פוגעת בבניית מימנויות חברתיות ומובילה לידי בעיות חברתיות. הממצאים העיקריים מסדרת המחקרים שערכו הראו שיש קשר הדוק בין גורמים כגון דחייה חברתית, שביעות רצון נמוכה מהחיים ותחושות בדידות ושעמום לפחד מהחמצה. נמצא שצעירים נוטים לחוות יותר פחד מהחמצה מקבוצות אוכלוסייה אחרות . אותו עיסוק נרחב במסכים השונים וכל מה שיש להם להציע, גורם למתבגרים להתכנס יותר ויותר אל תוך המסך, ולהתרחק מאינטראקציה אנושית

 

דרכי טיפול וגמילה

להוציא את הטלוויזיה מהבית, לא להשתמש בפאלפון או בכל אמצעי טכנולוגי אחר זה לא בא בחשבון.    בניגוד להתמכרויות אחרות, השאיפה איננה להגיע לידי גמילה מוחלטת, (מאחר ודבר זה לא אפשרי) אלא להגיע לידי שינוי דפוסי השימוש והצריכה במסכים ובטכנולוגיה , בעיקר באמצעות הפחתת סך השעות המושקעות בהם

 

?אז כיצד ניתן להיגמל מהתמכרות זו בכל זאת

ישנם חוקרים הסבורים כי מדובר בהפרעה החולפת מעצמה. אולם, בקרב האוכלוסייה הדוגלת בטיפול, מוסכם כי השלב הראשון חייב להיות הכרה בבעיה. זאת ועוד, מחקרים הראו שהמכור יכול לתקן את התנהגותו בעצמו, בין היתר על ידי תוכנות מיוחדות השולטות בשימוש באינטרנט ובסוגי האתרים שאליהם הן מתירות לגלוש

בין הטיפולים הפסיכולוגיים הנפוצים לטיפול בהפרעה מצויים תרפיה רגשית, למשל טיפול באמנות, טיפול קבוצתי או התערבות טיפולית משפחתית גישות פסיכולוגיות ממשפחת הטיפולים הקוגניטיביים התנהגותיים הן אקטיבציה התנהגותית, טיפול דיאלקטי התנהגותי ועוד

 

טיפים שונים לדרכי טיפול ולגמילה

 

הגדרת אזורים נטולי מסכים-

השאירו אזורים ומצבים אליהם אין כניסה בשום אופן לסמארטפון. ארוחות, למשל, הן דוגמה לסיטואציה שבה הפאלפון מיותר לחלוטין. במקום זאת נהלו שיחה עם היושבים איתכם ואכלו כמו שצריך, בצורה

מודעת. אם יש לכם ילדים, הם יתבוננו בהורים וילמדו את הערך של שיחה, שיתוף והקשבה

​

פנייה לאנשי מקצוע-                                                                                          טיפול פסיכולוגי יכול לעזור לאדם לברר את הצרכים שלו ולהגדיר אלטרנטיבות בריאות יותר לסיפוקם. לצד זאת, המטפל מסייע למטופל לרכוש כלים ומיומנויות שיוצרים אצלו שגרת חיים מאוזנת ומגוונת יותר ולדבוק בה, למרות הדחף להיצמד חזרה למסך. הטיפול מסייע גם בהגברת השליטה העצמית בחייו של המטופל, ועל ההרגלים שהוא בוחר לסגל לעצמו

 

-טיפול עצמי

כשמדובר בהתמכרות קלה יחסית, ניתן לנסות לעשות שינוי עצמאי בבית בדרכים הבאות:            להפחית עד כמה שניתן את השימוש במכשירי מדיה בעת ארוחות, בזמן שינה וכשעה לפני כן  לקבוע הפסקות תכופות במהלך זמן השימוש במכשירי המדיה

לבחור מספר מוגדר של תוכניות עליהן לא ניתן לוותר, ולוותר בהדרגה על כל היתר

להוריד בכל שבוע תוכנית אחת או יותר, בהתאם למידת ההתמכרות

להכין רשימת חלופית, של דברים מהנים שהאדם יכול לעשות בזמנים שאינו רואה טלוויזיה ומתעסק בפאלפון, אשר יעסיקו אותו ולא ישאירו לו פנאי לחשוב על התכנים שמפסיד. למשל הוא יכול במקום לשחק, לשמוע מוסיקה, להיפגש עם חברים ועוד

 

-טיפול תרופתי

  ישנם חוקרים, בעיקר מהעמדה הפסיכיאטרית, שסבורים כי טיפול תרופתי זמני יכול להיות יעיל לטיפול בהתמכרות לגלישה באינטרנט, משום שפעמים רבות מקורה של ההתמכרות היא במצבים נפשיים של חרדה ודיכאון ואכן, מחקרים עדכניים הצביעו על קיצוץ של יותר ממחצית שעות הגלישה השבועיות באינטרנט (מ-35 שעות שבועיות ל-16 בלבד) לאחר טיפול באמצעות תרופות נוגדות דיכאון וחרדות

 

-CBTטיפול

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, שיטת טיפול ממוקדת ומבוססת מחקרית, עשויה להציע פתרון יעיל למכורים לאינטרנט ולטכנולוגיה. מחקר שפורסם בקיץ 2019 מעלה כי תכנית טיפולית שארכה בסך הכל 15 שבועות, וכללה עקרונות קליניים של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי נמצאה יעילה בהפחתת ההרגל, ואילו גם בהפחתה בהתנהגויות אינטרנטיות ממכרות אחרות

 

המלצות מסקנות

הסוד האמיתי לשינוי הסחף שקיים כיום הוא פיתוח הרגלים בריאים ומאוזנים לשימוש במסכים בגילאים צעירים

כיום קיימת במדינות מתקדמות הסכמה גורפת, שישנה עלייה בגורמי הסיכון, כשזמן המסך עולה על שעתיים ליום. הפחתה בזמן מסך תוכל להוביל לשיפורים משמעותיים בבריאות בני בנוער ובהתפתחותם

 

בנוסף, חוקים ומגבלות מצד ההורים על זמן מסך והוצאת מסכים מחדר השינה מפחיתים בהצלחה את זמן הצפייה של בני הנוער במסכים. כמו כן נמצא יחס חיובי בין פעילות גופנית שבועית לבין שיחה על מספר שעות הצפייה המומלצות. דוגמה אישית הינה מרכיב חשוב נוסף, ולכן הסיכויים של בני הנוער לעבור את זמן המסך המומלץ גדלים, כאשר הם חיים בבית המעודד צריכת מדיה

חשוב לעודד את בני הנוער לפעילויות אלטרנטיביות כמו פעילות ספורטיבית או פעילות יצירתית במטרה לפתח מיומנויות נוספות, כגון משחק לא מובנה שאינו תלוי במכשור, משחקי פתרון בעיות, יצירתיות, פיתוח וכישורי הגיון. משחק ההורים עם הילדים מומלץ ביותר וכן מומלצת הקראת ספרים

 

נכון להיום, המצב בארץ הוא כזה שהורים וגורמים רלוונטיים במערכות הבריאות והחינוך אינם מודעים לסכנות הבריאותיות של זמן מסך, ונחוץ, קודם כול, למלא חלל ידע זה. משרד הבריאות ממליץ המלצות מעורפלות, כמו המלצות כלליות להפחתת זמן מסך

מסמך עמדה מטעם עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל משנת 2013 ממליץ להגביל את זמן המסך ולהימנע מאכילה תוך כדי צפייה במסך. המסמך מציין שנמצא קשר בין זמן מסך לבין צריכה גבוהה של מזונות עתירי קלוריות. המסמך ממליץ גם על הימנעות מאכילה מול מסך, מאחר שזו גוררת אכילה של מזונות בעלי איכות תזונתית ירודה, כגון חטיפים וממתקים. היבט שלילי נוסף של הישיבה מול מסך היא הצפייה בפרסומות המעודדות את הילדים לצריכת יתר של חטיפים וממתקים. מסמך עמותת הדיאטנים והתזונאים מוסיף, שמחקרים שבדקו את השפעת זמן המסך על ילדים הראו שצמצום זמן מסך מפחית את צריכת האנרגיה שלהם ומוריד את מסת הגוף. מכאן שצמצום זמן מסך הוא כלי חשוב במניעה ובטיפול בהשמנה

כמו שצריך לשמור על האיזונים של הטבע, כך חשוב לשמור האיזונים של האדם. הטכנולוגיה הווירטואלית מאיימת להפר את האיזון הביולוגי של האדם אם לא תיבנה מסגרת מאוזנת לשימוש בטכנולוגיות השונות

​

 מקורות: יועלה בהמשך