שמעתם אי פעם על בעיות שינה בקרב בני נוער? כותבת: יהל הררי
- יש סלט וסיון
- 15 ביוני 2020
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 21 ביוני 2020
בעיות השינה בקרב בני נוער ברוב המקרים אינן מאובחנות כראוי, אין אליהן מודעות, לא בקרב הרופאים ולא במערכת החינוך, והן גורמות לבני הנוער קשיים לימודיים ואף חברתיים רבים.ם
אז מהי התופעה כיצד ניתן לזהות אותה ולהתמודד עימה? תגלו בכתבה.ם
כותבת: יהל הררי
צילום: ענת חלפון יהודה
אין ספק שכולנו זקוקים לשינה ושחשיבות השינה עצומה. בזמן שינה מערכות הגוף נחות ומתייצבות, המערכת החיסונית מתחזקת והמוח מתפתח. השינה חיונית ביותר כדי לווסת ולייצב את הגוף. מערכות הגוף אשר מצליחות לייצב ולווסת מגוון של תהליכים מורכבים ומסובכים, זקוקות למנוחה כדי להתרענן ולהמשיך לתפקד היטב.
שינה טובה מחזקת את המערכת החיסונית, חשובה לריכוז בלימודים, מאפשרת למוח להתפתח ולתפקד היטב בערנות ועוד.
אך מה קורה בפועל עם השינה שלנו? מדוע בני נוער מגיעים מאוחר לבית הספר, מפהקים בשיעורים ותמיד מתלוננים על עייפות?
לפי מאמר של פרופ' אשר טל מהיחידה לחקר השינה במרכז הרפואי סורוקה, מקבוצת כללית, נכתב שבני נוער זקוקים ל8 עד 10 שעות שינה בלילה. אך בפעול, לפי סקר שעשיתי בקרב 50 בני נוער בגילאי 13-18 רק 12% ישנים את מספר השעות המומלץ לגילם.
נתון זה יכול לנבוע מכמה גורמים בחייהם של בני הנוער, עומס בלימודים, בילויים עם חברים, אך יש גורם אחד שהרבה מאתנו כלל לא מודעים אליו, והוא בעיות שינה בקרב בני נוער. רובנו מודעים לכך שבעיות שינה קיימות בקרב בני הגיל השלישי ואצל ילדים קטנים, אך ישנם גם בני נוער שסובלים מבעיות שינה, ובנוסף לעומס הלימודים שיש עליהם, והצורך להתמודד עם הרבה עיסוקים שונים במהלך היום, הם גם מתמודדים עם בעיית שינה רפואית.
המודעות לתופעה הזו נמוכה מאוד, הן בקרב הציבור והן בקרב רופאים.
משיחה שערכנו עם יונתן, נער בן 17.5 שסובל מבעית שינה שנקראת "תסמונת השינה הדחויה" שגורמת לכך שהורמון המלטונין, שגורם לנו להיות עייפים, אצל אדם רגיל מופרש בשעות הצהריים ואצל מי שסובל מתסמונת זו, מופרש בשעות הערב מה שאומר שהוא נהייה עייף יותר מאוחר וגם קם יותר מאוחר. יונתן מספר שבעיה זו גרמה לו תמיד לאחר לבית הספר כבר מגיל קטן או לא להגיע לבית הספר בכלל אך התגברה במהלך השנים. את התסמונת לא אבחנו אצלו זמן רב, ורק בגיל 16 משיחה עם מכרים, הוא ובני משפחתו הבינו שאיחוריו ובעיית השינה והעייפות הם כנראה מסיבה פיזית רפואית. הם הופנו לרופאת שינה שאבחנה אצלו את התסמונות הזו. רופאת השינה המליצה לו לקחת כדורי מלטונין ולהימנע מלהשתמש בפלאפון חצי שעה ליפני השינה, אך הוא מציין שפתרון זה גם גורם לו לקשיים לדוגמה בימים שישנם מבחנים למחרת בבוקר והוא רוצה ללמוד בעזרת הפלאפון.
וגם בבתי הספר אין מודעות לבעיות שינה בקרב בני נוער.
יונתן מספר לנו שבבית הספר היה עליו להתמודד עם מורים שהעירו לו על איחוריו, מכיוון שהיה לו קשה לקום בבוקר הוא גם היה מפספס טיולים וכמובן מפסיד חומר לימודי. ומצד הנהלת בית הספר העובדה שלא הגיע לשיעורים באופן קבוע יכלה לגרום לסילוקו מהשיבה בה הוא לומד.
אז מה אפשר לעשות?
קודם כל להעלות את המודעות לבעיה כדי שהיה אפשר לאבחן אותה ולטפל בה.
ד"ר גילי גבעתי, נוירולוגית ורופאת שינה המתמחה במנהל רפואי בבית החולים שיבא, אומרת שהרופאים שבעיקר מודעים להפרעות הללו הם נוירולוגים ופסיכיאטרים. בקרב רופאי משפחה, מעטים מכירים את התופעה. אך אם נעלה את המודעות יותר אנשים יפנו לרופאי שינה ישירות ונימנע מאבחנה שגויה שתניב פתרון שאינו מספק.
בנוסף, בתי הספר צריכים להיות מודעים לבעיה ולא להקשות על התלמידים יתר על המידה, עליהם להבין את הבעיה ולהתאים את עצמם לתלמידים אלו, אולי להתחשב בשעות השינה השונות שלהם ולהכין להם תוכנית לימודים אחרת, להתאים את המערכת הכללית כדי שתלמידים אלו יוכלו לנכוח בשיעורים חשובים ולא להפסיד חומר חשוב.
מקורות:
Comments